מערכות

מלחמת יום הכיפורים – החלטות אסטרטגיות

המאמר מנסה לאתר את ההחלטות המרכזיות, הישראליות והערביות, אשר גרמו לתפנית במלחמה ושינו את תוצאותיה. תוך התמקדות במצבים בהם בלט "גורם החיכוך" במלחמה ובאירועים אשר שימשו יסוד להחלטות העיקריות של הצדדים הלוחמים.

לא על השו"ב לבדו

שוו בנפשכם מה היה מתרחש אילו ב-6 באוקטובר 1973 הייתה בידי אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי מערכת שו"ב. האם במציאות כזאת הייתה מוטלת אוגדה 146 בפיקודו של אלוף משה פלד להתקפת-הנגד בדרום רמת-הגולן, או שמא הייתה מתקבלת ההחלטה להיערך להגנה ממערב לירדן?

כדי להעמיק את המחשבה נסו לדמיין מה היה רואה מפקד האוגדה, אלוף פלד, על צג המחשב עת התגייסה אוגדה 146. הוא כנראה היה מבין שדיוויזיה סורית כבשה את דרום רמת-הגולן ומקבל תמונת מצב אפוקליפטית. כנראה מחשש לשרידות הבית השלישי הייתה האוגדה נערכת להגנה בגליל. זו גם הייתה הנחייתו המקורית של אלוף הפיקוד באותה העת.

כישלון ביוני והצלחה באוקטובר

סטלין קיבל שפע של התרעות על כוונת הגרמנים לפלוש לארצו ביוני – 1941 והתעלם מהן. באוקטובר 1941 הוא קיבל מידע מדויק על כך שיפן אינה עומדת לתקוף אותו במזרח הרחוק וניצל את המידע הזה כדי לתגבר את חזית מוסקבה ביחידות מהמזרח הרחוק ולהנחיל תבוסה קשה ראשונה לגרמנים. המסקנה – שאותה נאלצה גם ישראל ללמוד על בשרה ב-1973 היא שהמודיעין המעולה ביותר הוא חסר ערך אם אין עושים בו שימוש.